הפרקים הקודמים: לא מצטלמת | כל המידות | ילדה טובה משאירה צלחת מלאה | אם נתקעים לא בוכים או למה לא לרדת ב ג ד ו ל
עברו אי אלו חודשים
ואני כבר 22 ק"ג פחות נשמע הרבה, אבל יש לי עוד כ 10 ק"ג נוספים להוריד
אם לא יותר. למי שלא מכיר אותי אני נראית שמנה. למי שמכיר אותי נראה שפתאום תפסתי
מראה אנושי. פתאום אני לא שקופה. רואים אותי.
מבחינתי העולם בכף ידי, מרגישה מצויין ונראית בהתאם. פינקתי את עצמי בכמה חולצות ומכנסיים מחמיאים. אבל...תמיד מקננת תחושת חוסר הביטחון שמעמידה בספק את העמידה ביעד, ואחותה המיואשת שלא מסתפקת בקילו לחודש.
בין לבין, התהליך האיטי שאני עוברת מלמד אותי כמה דברים על עצמי והחיים: סבלנות...
ברגעים אופטימיים אני רואה את עצמי עם אותה מוטיבציה בעוד 10 ו 20 שנה.
אני רוצה להיות שם.
ברגעים פסימיים אני שואלת את עצמי: האם אצליח להגיע ליעד? האם אצליח לשמור? ולמה לעזאזל זה לא זז?!
במהלך הדרך, הגעתי לסדנת מוטיבציה במכון אברהמסון שהועברה על ידי אור אלמוג (מנחת מעגלי נשים), גם היא נגמלה מסוכר וגלוטן. הסדנה הייתה טעימה קטנה אמנם לעבודה עצמית שיש לעשות, אבל ממנה למדתי משהו חשוב על עצמי.
בסדנה האינטימית,
חשפו נשים את הקושי שיש להן לרדת במשקל ובעצם קיבלו מראה לבעיה עמוקה יותר שקשורה
לתפיסה העצמית שלהן. הבעיה היא לא תמיד כמה ואיך אנחנו יורדים, הבעיה מתחילה בראש
ובראשונה באיך שאנחנו רואות את עצמנו. נשים חכמות, טובות וחזקות מוצאות את עצמן
מפסידות על פי תפיסתן במאבק במשקל. (גם אני בתוכן) בכל מה שקשור למשקל הן חלשות,
ביקורתיות קשה להן. לא אוהבות את עצמן ובשל כך הן לא משחררות את עצמן מהכלא של
גופן והדימוי העצמי שלהן.
 |
| 22 ק"ג פחות |
בעקבות המפגש הבודד ההוא למדתי לעשות לעצמי הנחה, לשחרר לא להעמיד את עצמי בתבניות שהן לא לי.
הדבר הראשון שעשיתי
למחרת אותה סדנה הוא להפסיק להישקל. הפסקתי לתת למשקל לנהל את חיי! אני מרוצה ממה
שאני עושה עם עצמי. משקל הוא עוד מספר!
התחלתי לצאת
להליכות וליהנות מהן, לא הולכת בשביל הכושר וההישג, הולכת כדי ללכת. קמה עם המון
חשק לצאת ומתחילה לעשות זאת לא מתוך הכרח 6 !!! פעמים בשבוע כשבא לי מאריכה את
הדרך, כשבא לי מקצרת, כשבא לי יוצאת ויושבת על ספסל בפארק. לא מתמכרת כשלא בא לי –
לא בא לי. לא הלכתי היום ואין לי ייסורי מצפון. הכל בסדר גמור.
בקיצור: לא מתנהלת
לפי המשקל. בודקת בממוצע פעם בשבוע וראו איזה פלא הקילוגרמים יורדים באותו קצב אבל
אני מרוצה יותר מעצמי ולא מתנהלת על פיהם.
בפנטזיה הרטובה שלי
בתום שנה של גמילה מסוכר וגלוטן אהיה 30 ק"ג פחות, אבל רוצה להאמין שגם אם לא,
עדיין יהיו בי השמחה והכח להמשיך את מה
שאני עושה היום עוד שנה, ולהמשיך לרדת. העיקר לעשות וליהנות.
כמי שאוכל ניהל לה
את החיים ובהחלט לא יכולה הייתה לשלוט על מה שנכנס לה לפה, אני יכולה להגיד
שנפטרתי מהגיבנת הזו. ההימנעות מהסוכר והגלוטן ריסנו לי משמעותית את הכמויות של המזון
שבא אל קרבי. הורידו משמעותית את החשק לאוכל.
אני נהנית מתזונה בריאה ואיכותית ולא מרגישה קורבן כשהולכים למסעדה.
תמיד מסתדרת. הניצחון הזה שלי מאפשר לי ליהנות מדברים שלא נהניתי מהם עד היום.
-----------------------------------------------------------------------------
אהבת? תוכל/י לקבל עדכונים שוטפים מהבלוג בהרשמה קצרה כאן
כל כך מיתחברת לכל מה שכתבת
השבמחקתודה, אני חושבת שהרבה מאיתנו עוברות את זה ולא מודעות לזה בכלל ואז הן מתעיhפות ולא מבינות לה לא הולך להן
השבמחק